כעבור שמונים שנה וגם היום העולם שותק.
כעבור שמונים שנה וגם היום המקום היחיד שאפשר לחיות בו ולהתגאות במי שאנו בביטחון מלא היא הארץ.
כעבור שמונים שנה ואני עדיין עושה לעצמי תוכניות אצל מי אוכל להפקיד את הילדים אים, חס וחלילה...
כעבור שמונים שנה וכמה מעט באמת השתנה.
נזכור את ששת המיליון
נזכור אותם לתמיד.
לעולם לא שוב -- זה עתה.
No Hebrew keyboard on this computer, but just a hug and to say that I'm remembering, too. It is scary to see or hear what is said, to know what is (or isn't) going on in people's hearts.
ReplyDeleteThank you! It really is. This Wednesday was... my son asked if he could wear my החזירו אותם הביתה diskit and all I could hear in my head was Ma Avarech and Gibor shel Imma and just seeing him with a diskit... And yesterday - who could celebrate when 59 pieces of our heart are missing?
ReplyDeleteAt the same time and perhaps literally yesterday
אין לי ארץ אחרת
גם אים אדמתי בוערת